נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע
במסגרת הכנס הוירטואלי של התאחדות היועצים להתנהגות בעלי חיים (APBC - Association of Pet Behaviour Counsellors) שהתקיים בנובמבר 2020, התקיימה הרצאה של אנה היינס (Anna Haines) שכותרתה 'התנהגות – לב ליבו של כל מה שאנחנו עושים בעמותות למען סוסים וחמורים' (Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector).
אנה היינס היא מטפלת קלינית בהתנהגות בעלי חיים, חברה בהתאחדות APBC ורשומה תחת המועצה ABTC, בוגרת תואר שני בהתנהגות בעלי חיים יישומית ורווחה (Applied Animal Behaviour and Welfare). בעלת נסיון בינלאומי בטיפול ובעבודה עם בעלי סוסים ממגוון רקעים וכיום עובדת כמטפלת בהתנהגות סוסים וחמורים בעמותה לסוסה והסייח (The Mare and Foal Sanctuary) וככתבת עבור מגזין Horse and Rider Magazine. להלן מובא עבורכם תקציר ההרצאה שלה.
אנה פתחה בהדגשת החשיבות ברווחה הפיזית של בעל החיים בכל מקרה בו מתייחסים להתנהגותו, במיוחד בעבודה בעמותות אך בכל מקרה שהוא. היא הזכירה את מודל חמשת החופשים וגם את המודל החדש והעדכני יותר של חמשת המרחבים (דומיינים) והקשר הישיר בין הרווחה הפיזית וסביבתית של בעל החיים להתנהגותו ולבסוף גם לאינטראקציה בין בעל החיים לבני האדם.
במהלך השיקום של הסוסים והחמורים שמגיעים לעמותה הם מבצעים כמובן בדיקה וטרינרית מקיפה וטיפול מתאים, אך ההתנהגות נמצאת בלב ליבו של כל שלב בשיקום, גם הפיזיולוגי. אנה תיארה את האתולוגיה של הסוסיים כיונקים חברתיים החיים בעדר, אוכלי עשב הניזונים בליכוך, ברירה מזון וזקוקים לגישה ממושכת למזון (Trickle Feeders), וכחיות נטרפות בעלות הגנה מפותחת כנגד טורפים.
מכיוון שסוסים אינם מדברים במילים, שפת הגוף שלהם היא הדרך העיקרית שלהם להביע את עצמם, כולל תופעות מוכרות ברכיבה כמו עמידה על שתי רגליהם האחוריות או 'באקינג' בבעיטה ברגליהם האחרונות. אלו ניסיונותיו של הסוס לצעוק ולזעוק, התנהגויות אלו אינן מופיעות ללא סיבה. כמו גם סימנים שונים בהבעות הפנים העשויים להעיד על מתח, לחץ או כאב. התפתחו כלים שונים לזיהוי סימנים אלו, כולל אתוגרם 24 התנהגויות בסוסים רכובים שפותח על ידי סו דייסון והן הסולם להערכת הבעות פנים בסוסים (Horse Grimace Scale).
לפעמים אנחנו שוכחים להקשיב לתגובות הסוס שלנו בשיחה, גם בזמן טיפול, טיפוח והברשה, זמנים שאמורים להועיל לסוס שלנו, לשמח אותו וטפח את מערכת היחסים שלנו איתו. אך אם אנחנו לא מקשיבים לנסיונותיו לתקשר ולספר מה נעים לו ומה לא, אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזו.
מטפלים בעמותה עוברים הכשרה לגבי התנהגות סוסיים, כולל הכרה עם תיאורית הלמידה. אנה הדגישה כי הכשרה שכזו חיונית לכל אדם שעובד עם סוסים וחמורים, אך במיוחד בתהליכי שיקום בעמותות. הכשרות כאלו מקנות כלים חשובים להבנת התנהגות בעל החיים בהקשר לזיהוי והבנת בעיות התנהגותיות שונות. כמו למשל, הבנה שכשעוברים עם סוס ממקום מואר למקום חשוך (כניסה לאורווה, מגרש מקורה או קרון) הוא עלול להציג בעיה התנהגותית שהמקור שלה בעצם שגור בכך שלעיניים של סוסים לוקח כ20-30 שניות להתרגל לשינויים בתאורה.
" תן לאדם דג, הוא ישבע ליום אחד; למד אותו לדוג, הוא ישבע כל חייו. "
השפה בה אנחנו משתמשים מאוד חשובה בהקשר להתנהגות בעלי חיים. תיאור הסוס במילים כמו 'שובב', 'דומיננטי' ו'חצוף' בעייתי מאוד ובעל קונוטציה של האשמה כלפי הסוס, ולא תומך בהבנה ותקשורת. וניכר כי לאחר הכשרה בסיסית בהקשר להתנהגות סוסיים ותיאורית הלמידה השפה משתנה משמעותית. מושגים עדיפים כוללים למשל 'מפחד', 'כואב', 'לחוץ', מתוך הבנה שיש גורם כלשהו להתנהגות המסוימת, זיהוי הגורם, ואולי בהתאם לכך גם התייחסות מתאימה לטיפול בגורם לפתרון הבעיה ההתנהגותית.
יש עדות לכך שסוסים המתגוררים בקבוצה מראים פחות סימני לחץ חזותיים ופיזיולוגיים ביחס לסוסים החיים בתאים לבד. שכן, הזמן בקבוצה מאפשר לסוס גישה לחברה, תנועה והבעת התנהגויות טבעיות חיוניות. תוך הקפדה על התאמת הסביבה לבעל החיים המסוים, בהתאם לדרישות הספציפיות שלו, התאמה בין חברים בקבוצות, הפחתת השינויים בהרכב הקבוצה ושימוש בהעשרה. העשרה יכולה להתייחס לשימוש במשחקים ומתקנים, אך יש גם סוגים שונים של העשרה, כמו למשל בסוס שצריך להיות במנוחה בתא לתקופה. אך חשוב לזכור שכל סוס זקוקה לחיים מועשרים, ולא מספיק רק לספק להם את התנאים הבסיסיים להישרדות.
בעמותה הם משתמשים בעבודתם עם בעלי החיים בגישת LIMA שמתייחסת לכמה שפחות פולשנית ועם הרתעה מינימלית, תוך שימוש מוגבר בשימוש בחיזוק חיובי כשאפשר ולבטל את השימוש בהענשה. אך ברור להם שזה לא קורה בין לילה.
הערת המערכת:
בבריטניה, ייעוץ התהגותי מתבצע תמיד בעקבות הפניה של וטרינר ובסופו מועבר דו"ח מלא לוטרינר ולצוות המטפל. בכדי להיות יועץ התנהגותי או מטפל קליני בהתנהגות בעלי חיים יש צורך בהכשרה אקדמית ויישומית מתאימה, שאינה קיימת כיום בישראל. ההכשרה המקיפה והרגולציה על תחום זה חיונית בכדי לשמור על רווחת בעלי החיים לטיפול אחראי של מטפלים מוסמכים ולאפשר לבעלים להרגיש בטוחים יותר ולוודא את ההכשרה של המטפל שהם שוכרים.
מקור:
Anne Haines, Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector. The APBC 2020 Virtual Equine Conference.
Comments